ההחלטה - משפחה במעבר

משפחה במעבר, עוזבים זמנית את הכפר

"תחליפי את המקום של הכפיות והסכינים במגרת הסכו"ם
תשני את סדר הפעולות במקלחת
תנסי לנעול קודם את נעל ימין...

זה מה שהציעו לי, בסדנה בה למדתי איך אפשר להפעיל את המוח, על מנת לשמור ואפילו לשפר את התפקוד שלו. כן, אני מתכננת לתפקד עוד הרבה שנים וממש בא לי מוח חד ופעיל.

עשיתי את זה. היה קשה. 
זה ללא ספק מעצבן כשמנסים להוסיף דבש לתה עם סכין אבל - הצלחתי.

עכשיו, חשבתי לעצמי, מה יקרה אם תעבירי את כל המגירה של הסכום למקום אחר?
לארון אחר,
לחדר אחר,
לבית אחר?


טוב אז, עוברים בית. 

כן, יש לנו בית יפה ונעים משלנו, במקום מקסים ושליו ורגע לפני שאנחנו מתנוונים ושוקעים בנוחות, החלטנו לארוז את עצמנו - שני הורים אוהבים ושלושה בנים מקסימים - ולעבור לעיר.
רציתי לכתוב לעיר הגדולה, כי כל מקום יהיה גדול יותר מכרם מהר"ל, אבל - היי, אף אחד לא חושב שטירת כרמל היא העיר הגדולה. 
מבחינתי היא מספיק עיר - יש בה בתים משותפים, תחבורה ציבורית שמגיעה עד הבית, סופר ובנק במרחק הליכה ו-התרחשות. 
לאחר חודשים של מחשבות, סיורים, שיחות, חיפוש דירות, עוד מחשבות - נפל הפור: בתאריך 1.7.18 נארוז 14 שנים של משפחה בכרם מהר"ל ונפרוק אותן בקומה השניה ברחוב אצ"ל בטירת כרמל.

מוזמנים להצטרף אלינו למסע.
בהתרגשות,
רינת 


הפרידה מגן עדן
"אחי, נדפקה לך הקופסה", הוא אמר.
"לגמרי" הוסיף בהדגשה אחרי השתהות קצרה.

מודה – ההחלטה לעזוב את יצירת המופת שבניתי במו ידיי וטיפחתי במשך ארבע עשרה השנים האחרונות, לא הייתה קלה.

אני חי בגן עדן. נוף נפלא שמשקיף על רכס הכרמל. בית מושלם, שממזג עצמו באנרגיה טבעית בקיץ ומחמם עצמו באופן טבעי בחורף. חצר גדולה עם 23 עצי פרי שמתוכננת כך, שתמיד יהיו בה פירות טריים ישר מהעץ. שפע של ירקות אורגנים זמינים בגינה. שפע של מים ממערכת איסוף מי הטל וממחזור המים. מבחינתי אחת מגולות הכותרת של הבית זו הנוחות – למשל – תמיד יש מים חמים למקלחת בזכות מערכת סולארית חכמה לחימום מים למקלחת. בנוחות שכזו, בעלות תפעולית כה נמוכה, לא נתקלתי בשום מקום. ויש עוד המון דברים טובים, בקיצור חלום.
מכל זה אני הולך להיפרד זמנית. 

היעוד שלי בחיים הוא, לייצר מודל של קיימות. אני מלמד ומדגים איך כל אחד בכל מקום יכול לייצר לעצמו מים, אנרגיה ומזון. כאשר מגיעות אלי קבוצות ללמוד את הנושא האנשים בדרך כלל משתאים, מתרגשים ויוצאים מלאי השראה. אבל, לצערי, הרעיונות שלי עד היום לא ממש שיכפלו את עצמם בצורה מסיבית. כשאני בודק עם עצמי למה זה קורה אני מבין כמה דברים מרכזיים בהתנהגות שלנו בני האדם:
1. מפחדים משינוי.
2. חושבים שזה לא ניתן ליישום כי ... 
• הבית שלנו כבר בנוי.
• אין לנו שטח כזה.
• זה בטח המון עבודה.
• זה בטח עולה המון כסף.

על זה שאנשים מפחדים משינוי, אני לא הראשון שמדבר. שינוי הוא באמת דבר מפחיד, אבל אני מבין שהוא לא יכול למנוע ממני לפעול. 

אז, אנחנו עוברים לטירת כרמל לגור בשיכונים הישנים והמטרה שלי היא, להפוך את הבניין שבו נגור לדוגמה לבניין הירוק ביותר שאני אוכל לייצר.
אני מאמין שלכל אדם יש את הזכות וצריכה להיות היכולת - לייצר לעצמו מים, אנרגיה ומזון. כאשר כולנו נעשה זאת סביבת חיינו תהיה טובה יותר. 

הבלוג הזה מביא את זווית הראיה של רינת ושלי על ההרפתקה שלתוכה אנו נכנסים, כל אחד מזווית ראייתו וזווית עולמו. אנו מקווים שהבלוג הזה ייתן מוטיבציה לעוד אנשים לקחת אחריות על החיים ולחולל שינויים חיוביים בחייהם, בסביבת מגוריהם ובעולם שבו כולנו חיים.

אני נפרד מגן העדן למעשה, כדי לשמור עליו.

מזמין אתכם ללוות אותנו בתהליך באמצעות הבלוג.


בציפייה ובתקווה,
עמיעד

משפחה במעבר